מיתוסים ותפיסות על יצירת מציאות שהפסקתי לעבוד איתם (ואז זימונים התחילו לעבוד לי):

מיתוסים ותפיסות על יצירת מציאות שהפסקתי לעבוד איתם (ואז זימונים התחילו לעבוד לי):

• "אל תגידי שאת רוצה כי אז היקום יקבל ממך תדר של חוסר"

המשפט הזה מזכיר לי משהו כמו "אל תראי לגבר שהוא מוצא חן בעינייך כי אז הוא לא ירצה אותך".

למה, למען השם, שאני ארצה לצאת עם גבר שלא אוהב שאני אוהבת אותו?

למה לי להיות במערכת יחסים עם מישהו שמשחק משחקי כוח ולא מסוגל להתמודד עם רגשות אמיתיים וכנים?!

אל תעשו את זה בזוגיות ואל תעשו את זה עם היקום.

תקשורת מניפולטיבית זה דבר לא טוב. נקודה.

לא תצליחו לשכנע אותי אחרת.

ובואו,

היקום או אלוהים - הם לא נער מתוסבך וחסר בטחון שנבהל כשמדברים איתו על רגשות!

אם את רוצה - תגידי שאת רוצה.

אם את צריכה - תגידי שאת צריכה.

אם את לא רוצה משהו - תגידי "לא רוצה".

היקום יבין.

זה בסדר.

הוא מדבר את כל השפות ולא צריך ללעוס לו את המידע.

• "אם עושים זימונים כל יום הם לא יתגשמו, זה מראה על ייאוש, צריך לעשות ואז לא לחשוב על זה יותר".

אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני רוצה משהו באמת, אבל באמת, אני אחשוב עליו כל יום, אתרגש ממנו כל יום, אשמח לקראתו כל יום ואפעל עבורו כל יום.

זה בסדר אם לא בא לך לעשות את זה,

אבל אני רק אגיד שלא הגשמתי חלומות ענקיים מזה שהתעלמתי מהם...

יש לך חלום גדול ומרגש?

תשקיעי בו! כן, גם את הזמן שלך. כן! כל יום!

• "את חייבת לחשוב חיובי ולשמור על תדר גבוה כדי שזה יתגשם"

למה זה לא הגיוני? בואו נסביר:

נגיד שבא לי לזמן רכב חדש.

ונגיד שזימנתי אותו.

במציאות שבה יש לי רכב חדש יהיו ימים שבהם אהיה שמחה, ימים שאהיה מבואסת, פעמים שאהיה עצבנית על כולם וימים של אבל ואובדן.

אם הזימון שלי יתגשם ויתקיים בתוך מציאות מורכבת - אני צריכה לזמן אותו בהתאם.

כשאני עצובה, כשאני עצבנית, כשאני מאושרת.

ככל שנסכים לזמן בתוך המורכבות שלנו ככה זימונים יגיעו מהר יותר ומדויקים יותר למי שאנחנו באמת.

הרי אני רוצה בן זוג שמתאים לכל מצבי הרוח שלי, וכסף שיגיע לא משנה איך אני ארגיש, ובריאות שתישאר טובה גם כשיישבר לי הלב.

• "אל תספרי לאנשים, אחרת זה לא יתגשם"

או קיי.

בואו נבין איך באמת זימונים עובדים.

לפעמים זה ממש נס.

פתאום נוחת עלינו שק של כסף מהשמיים או שאנחנו נתקלות ברחוב בגבר חלומותינו.

נהדר.

אבל לרוב?

לרוב הזימונים מגיעים אלינו דרך הזדמנויות, קשרים מדויקים ובצורת הצעות ועזרה מאנשים ששמעו את מה שאנחנו מבקשות לעצמנו.

לא להגיד בקול רם ולספר לאנשים מה אנחנו רוצות זה ליטרלי לבקש מהחלומות להיכנס בדלת אבל בו זמנית להשאיר אותה נעולה ולא להסכים לפתוח.