אמהות היא הדרך (שלי) להגשמה

יש לי ארבעה ילדים.

כל מי שמכיר אותי יודע שמאז שהתחלתי לדבר אני רוצה ילדים.

זה היה החלום הכי גדול שלי

וזו לנצח תהיה ההגשמה הכי גדולה שלי.

להיות אמא זה הייעוד שלי,

ובין העייפות והכביסות והרצון מדי פעם לשבת בשקט על החוף עם קוקטייל וסיגריה-

זה עושה אותי מאושרת, שלמה ומלאה מבחינה רגשית, רוחנית, מהותית וכל בחינה אפשרית.

אני יודעת,

הרבה בזכות האמהות שלי, מה זה להרגיש שאת במקום הנכון. שאת מחוברת למי שנועדת להיות. שאת מגשימה את מי שאת באמת.

אבל זו רק אני.

אמהות היא הדרך שלי להגשמה ולחיבור רוחני גבוה למהות שלי.

ואין דבר שמכאיב לי יותר מלשמוע שיש אישה עלי אדמות שמרגישה שמשהו בה לא בסדר כי היא לא רוצה להיות אמא.

ואין דבר שמרתיח אותי יותר מההתנשאות של אמהות להחליט עבור אדם אחר שאין אהבה גדולה מזו או חיבור גבוה מזה של אמא לילד.

זה פשוט לא נכון.

אדם יכול לחוש חיבור גבוה, עוצמתי, מרומם לאמנות, לנדודים, לחופש, למוסיקה, לטבע, ללמידה, למדע, לבעלי חיים.

אישה שלא רוצה להיות אמא לא צריכה טיפול.

והיא לא צריכה לבדוק את עצמה

ואלוהים!

היא בטח לא צריכה להשתנות!

הרעיונות האלה מחזירים אותי לתקופות חשוכות בהם ניסו ''להמיר'' הומוסקסואלים במכות חשמל.

אישה שלא רוצה להיות אמא היא אישה שיהיה בה כל כך הרבה עניין ותשוקה ואהבה לחיים, ובטח ובטח היכולת למצוא את דרכה להתעלות רוחנית ורגשית.

תפסיקו לנסות להמיר אותן.

ואם את אישה שלא רוצה ילדים-

רק באתי ללחוש שאת בסדר, ואת מושלמת, ונפלאה בדיוק כפי שאת.

(הפוסט מיועד לגברים באותב מידה ונכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות)

**נכתב ב 2017, הזכירו לי אותו עכשיו, עדיין עומדת מאחורי כל מילה